ר' אליהוא שנון
פסיקה ע"פ טעמי המקרא בירושלמי לעומת הבבלי
מדגם של פסוקים שבהם בחר הירושלמי לפרש על פי הטעמים, בניגוד לבבלי שלעתים אינו עושה כן.
מר אברהם נפח
הִשתנוּת במשמעוּת מִלִים שבמקרא
מילים מקראיות שמשמעותן השתנתה מסיבות שונות עד להוראתן בעברית של ימינו, כגון: פֶרַח, פֶתַח, ועוד רבים.
מר דיויד פנסטר
תיפוף בתנ"ך
מר דיויד פנסטר, נַגָּן במקצועו, העביר הרצאה על התיפוף בתנ"ך, בשילוב נגינה וציורים, ובה תיקן שתי טעויות נפוצות: א. ה"שליש" המקראי וה"משולש" הם כלים שונים לגמרי. ב. מרים אף פעם לא ניגנה במה שמכונה "תוף מרים" (טמבורין). כמו כן, הוא דן בהבדל בין צלצלי שמע לצלצלי תרועה, ושיער מה הסיבה להיעדרות התופים מתזמורת הלויים בבית המקדש.
ר' תומר ניומן
הסדר בשפה העברית המוכיח על מסדר
השימוש בשורשים מינימליים בשפה העברית, מוכיח שמישהו סידר את השפה, מה שמהווה הוכחה להתערבות אלוהית.
הרב יצחק פרנק
"אין מקרא יוצא מידי פשוטו"
הרב יצחק פרנק דן בדרכו של רש"י בפירוש התורה, ביחסו לפשוטו של מקרא למדרשו, ולתרגום אונקלוס, וכן בשאלה מדוע רש"י אינו מפרש פסוקים מסוימים בתורה שבהם מתבקשים פירוש ועזרה ללומד, כגון הפסוק (בראשית כז:יג) "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי". הוא ציין שכדאי לבדוק את דברי נכדו רשב"ם במקרים כאלה.
ר' אוריאל פרנק
קדושת ה' וקידוש השם בימים ההם ובזמן הזה
מהו "קידוש" ו"חילול" של "השם"? מה בינו לבין "קדושת ה'"? מדוע אין פסול במנהג לכתוב "קידוש ה'"? היכן מסתתר "קידוש השם" בתפילת על הניסים? עיון באופנים השונים שבהם מתקדש שם שמים, החל באברהם אבינו, דרך יציאת מצרים ודור החשמונאים, וכלה בדורנו אנו.
לקריאה:
להורדה: לחץ כאן