97. תְּפַאֵר פֹּארוֹת – חלק א'

תגיות:


קישור ישיר לקובץ

מקורות

פרשת כי תצא (דברים כד, יט-כב):

"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. [ הפסק פרשה סתומה ]

כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".

הרמב"ם, הקדמתו לספר המצוות, הכלל התשיעי:

"וגם אל יטעך מה שהלאו נכפל בלשונות שונים, כגון אמרו יתעלה: 'וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל' (ויקרא יט, י), 'וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ' (דברים כד, יט) ואמר: 'כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ', לפי שאין אלו שני לאוין, אלא היא אזהרה אחת על ענין אחד, והוא: שלא יקח מה ששכח מן התבואה או הפירות בעת אסיפתם, והביא לכך שתי דוגמאות: ענבים וזיתים. פירוש 'לֹא תְפַאֵר': אל תכרות מה ששכחת בקצוות הפֹארות, והן הענפים".

ר"א אבן עזרא לבמדבר כד, ח:

"וְעַצְמוֹתֵיהֶם יְגָרֵם – יְשַׁבֵּר הַגֶּרֶם, שהוא העֶצֶם, וכן מלת 'עִצְּמוֹ' (ירמיהו נ, יז), וככה 'מְסָעֵף פֻּארָה' (ישעיהו י, לג), 'לא תְפַאֵר'".

Separator

על המיזם הקולי "נפש יהודית"

בי"ז באב ה'תשפ"א, למחרת הלוויתה של חמותי, יהודית בת מנחם מנדל, לאחר תפילת שחרית, אמרתי בבית האבל דבר תורה לשוני קצר לאחר תפילת שחרית.
מכאן צמח הרעיון להמשיך בסדרה זו, ולשם כך הקמתי קבוצת ווצאפ שקטה שבה נשלחת מדי פעם הקלטה של הגיג קצר על לשון הקודש.

תגובות, רעיונות נוספים וכל משוב – ניתן לשלוח מדף יצירת קשר.

לארכיון ההקלטות שנשלחו עד כה: לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת ה-WhatsApp שלי: לחץ כאן

Separator

כתיבת תגובה

Separator