תגיות: מרחשוון

מקורות
ערוך השולחן אבן העזר סימן קכו סעיף יז
אלול מלא ויו דכן הוא בנחמיה [ו'] ובמשנה דריש ר"ה ופ"ט דבכורות. תשרי בחד יוד בסופו ולא יותר דכן הוא במשנה שם. מרחשון בחד ויו דכן הוא במשנה וגמ' דתענית פ"ק ושארי מקומות ואם כתב רק חשון כשר [ג"פ] דכן נקרא בלשון בני אדם וגם בהלוחות נדפס רק חשון וליכא למטעי. ויראה לי דאם כתב בשני ווין ג"כ כשר דאין ביתור הויו קריאה אחרת וליכא למטעי.
וצריך לכתוב מרחשון חד תיבה ואם כתב בשני תיבות כזה "מר חשון" יש להסתפק [שם], ואפילו אם נאמר דכשר בשני תיבות יש להסתפק אם כתב מר בסוף שורה וחשון בתחלת שורה [שם], ונראה דמר הוא תיבה בפ"ע כמו שיש מי שפירש דעל שבחדש זה יורד גשם ומר הוא לשון טיפת גשמים כדכתיב [ישעיה, מ, טו] הן גוים כמר מדלי [פר"ח] או אפשר לומר דהנה בירושלמי ר"ה [פ"א ה"ב] ובמדרש בראשית [פ' מ"ח] אמרינן דשמות החדשים עלו מבבל ויש מקום לומר דעשו בחדש זה שמו לזכרון התחלת החטא שבעון זה גלו עשרת השבטים ואח"כ יהודה ובנימין וראש החוטאים היה ירבעם בן נבט והוא החליף חג החדש השביעי בחדש השמיני כדכתיב במלכים ומר בארמית הוא לשון חילוף ולזה רמזו מר חשון כלומר שהחליף על חשון ובאגב רמזו שבזה גרם מרירות לכל ישראל. אמנם באמת אין דורשין בשמות, וכשכתב בשני תיבות או בשני שורות הוה ספק, אם כי הדעת נוטה להכשיר, ובמקום עיגון אפשר שיש להקל:
שמות כה ד
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי
דברי הימים ב ב ו
וְעַתָּה שְׁלַח-לִי אִישׁ-חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל, וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת
אכדית: warḫu šamānu
