תגיות: זהירות בדרכים, פרשת מקץ, תפילת הדרך

פירושים רבים נאמרו לאַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ, ורבים מהם נוגעים לא רק לאחי יוסף, אלא לכל אדם היוצא לדרך גם בימינו:
1. אַל תְּשַׁקְשְׁקוּ מִפַּחַד בַּדָּרֶךְ!
רמב"ן בראשית מ"ה:כ"ד:
אל תרגזו בדרך – ענין רגז הוא רתת ותנועה. ויֵאמר בבאו מן הפחד על הרֹב: לב רגז (דברים כ"ח:ס"ה), ורגזו וחלו (דברים ב':כ"ה), ותחתי ארגז (חבקוק ג':ט"ז), ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יחזקאל י"ב:י"ח). ולכן, הנכון בעיני בפסוק הזה שאמר להם יוסף: אל תפחדו בדרך. והענין: כי בעבור נשאם בר ולחם ומזון וטוב מצרים בימי הבצרות, אולי יפחדו בדרך בלכתם, וכל שכן בשובם עם כל רכושם, ולא ימהרו לדבר. ולכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא, כמו שאמר: מהרו ועלו אל אבי (בראשית מ"ה:ט'), ולא יפחדו כלל בדרך, כי שׁמו עליהם, כי הוא המושל בכל ארץ מצרים וחיי כל הארצות ההן בידו, וממוראו ייראו הכל, וילכו ויבאו לשלום.
טור הפירוש הארוך בראשית מ"ה:כ"ד:
אל תרגזו בדרך – הוא רתת וזיע' מפחד ואמר להם שלא יפחדו כי היו מביאים כל טוב ארץ מצרים וגם בשובם עם כל רכושם והוא שנת רעבון והלסטים מצוין ואמר להם שלא יפחדו כי שמו עליהם ואימתו על הכל ויפחדו ממנו מליגע בהם:
2. אל תַּרְגִּיזוּ אחרים, אל תעצבנו
טור הפירוש הקצר בראשית מ"ה:כ"ד:
אל תרגזו – אל (תסכמו) [תסמכו] עלי לומר אחינו גדול הארץ לעשות עוֶל לשום אדם אלא אל תרגזו לשום אדם לילך בדרך על שדה זרועה.
רשב"ם בראשית מ"ה:כ"ד:
אל תרגזו – אל תיראו כלום בדרך מפני ליסטים, כי שלום לי מכל צד. וכן: רגזו {ו}אל תחטאו (תהלים ד':ה') – היו יראים מן הקב"ה ולא תחטאו. וכן: ונתן י"י לך {שם} לב רגז (דברים כ"ח:ס"ה) – דחיל כתרגומו. וכן: ירגזון יריעות (חבקוק ג':ז') – לשון ניענוע כאדם המתיירא. וכן: רגזה בוטחות (ישעיהו ל"ב:י"א), המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט':ו'). אבל רגזה של תרגום של דניאל ושל עזרא – לשון כעס. טרנבלר לעז של רוגז של כ"ד ספרים.
3. אַל תֵּחָפְזוּ בַּדָּרֶךְ! סעו לאט!
תענית י ע"ב אל תפסיעו פסיעה גסה
כלי יקר: "אל תפסיעו פסיעה גסה"… דעתם לפרש הרוגז שענינו המהירות והחפזה, לפי שיוסף אמר להם מהרו ועלו אל אבי, ר"ל תמהרו לילך מכאן ואל תעמדו פה, וחשש אולי יבינו מלשון מהרו שגם בדרך לא ילכו במתון כ"א בחפזה כדי למהר הבשורה אל אביהם ועי"ז יפסיעו פסיעות גסות יותר מן הנהוג, וילכו עד הערב ממש אחר שקיעת החמה, ע"כ אמר להם אל תרגזו בדרך, דוקא מכאן מהרו ועלו, אבל בדרך עצמו [א](ע)ל תרגזו אלא תלכו במתון בפסיעות בינוני[ו]ת
4. אַל תִּלָּחֲצוּ בַּדָּרֶךְ! סבלנות בדרכים!
המהר"ל, גור אריה: הרגזנות בדרך מביא לידי סכנת הדרך.
במיוחד אם אתה נהג…
סיבה עיקרית לתאונות דרכים קשות וקטלניות היא הלחץ הנפשי של נהגים ממהרים.
דרכה של תורה, והדרכת המוסר הכלל-אנושי, היא להתגבר על היצר, ולנהוג במשנה זהירות.
תפילת הדרך בכת"י מינכן 95:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו שתוליכני לשלום ותחזירני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום
ותצילני מכ(ל)[ף] אויב ואורב ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותחזירני לביתי לשלום שמח וטוב לב כי אתה שומע תפלות כל פה ברוך שומע תפלה
נוסח תפילה זו מזכיר לנו שלא "נרגוז בדרך", אלא נשמור על מצב רוח טוב ונינוח בדרך, וכך יחזירנו אבינו לביתנו לשלום.
להרחבה:
קיצור הלכות דרכים, מאת הרב יואל בן-נון:
הרב יואל בן נון – קיצור הלכות דרכים
