תגיות: בינוני, גזרת ל"י, הגייה ספרדית, הרב ברוך כצמן, לשון התפילה והברכות, צירוף סמיכות, צירי, תהילים

מוקדש לזכרם המבורך של המחותנים שנפטרו לבית עולמם השנה (תשפ"ג),
הרב ברוך הכהן כצמן זצ"ל (א' באייר) והרב אברהם שלום גולד זצ"ל (י"ט בתמוז)
תנצב"ה

בברכת "יוצר המאורות" אנו מברכים את ה' "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: 'לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ' (תהלים קלו, ז)", כלומר: בריאת העולם ובכלל זה המאורות הגדולים ממשיכה להתבצע "תָּמִיד", כי בכל רגע מזרים בהם ה' חיים חדשים.

ואולם, אם נדקדק בפסוק שמובא כאן לביסוס רעיון זה, ניתקל בבעיה:

ניקוד המסורה "לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים", עם שׂי"ן המנוקדת בצירי ולא בסגול, מורֶה שמדובר בצירוף סמיכות, ולכן "עֹשֵׂה" כאן איננו פֹּעַל בזמן הווה, אלא שֵם עצם.

אם כן, פסוק זה רק אומר שהבורא הוא יוצרם של המאורות, ואין להוכיח מכאן שהוא יוצר בכל יום את המאורות.

לשאלה זו, ששאל הרב ברוך כצמן, זכרו לברכה, נציע כמה תשובות:

1. הפתרון הפשוט ביותר הוא שלמתקני נוסח ברכה זו היה נוסח אחר משלנו בתהלים עם שׂי"ן המנוקדת בסגול, וכמו שמנוקד אצלנו בתהלים (קמו, ו) "עוֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

2. אבל אפשר גם שלא להרבות מחלוקות, ולהניח באופן שמרני שלכל הדעות בכל הדורות השׂי"ן בפסוק 'לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים' מנוקדת בצירי.

ומדוע הובא פסוק זה לראיה?

ייתכן שמבטאם של מתקני ברכת יוצר היה מבטא ישראלי שבו אין הבחנה בין צירי לסגול, והואיל והם ביטאו "עֹשֵׂה" בצירי כמו בסגול, לכן צורת בינוני זו התפרשה על ידם כפועל בזמן הווה.

3. אפשרות שלישית היא שאכן לא התכוונו לצטט פסוק זה כדי להוכיח ממנו שהוא מחדש תמיד את המאורות, אלא הפסוק הובא כאסמכתא, ובעיקר מפני שבפסוק זה מודים לו על יצירת המאורות (והשווה לדברי ר' עמוס חכם, דעת מקרא, תלים קטו, טו; קכא, ב).