תגיות: איכה, ארמית, הפטרת נחמו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, ישעיהו, שורש נט"ל

בלשונו של הנביא ישעיהו מצאנו לא מעט מילים ארמיות.

בהפטרה האחרונה של השנה, "שוש אשיש", אנו מוצאים דוגמה של "כפל לשון" של מילה ארמית בצמוד למילה עברית נרדפת:

משמעות נטילה בעברית המקראית היא "השלכה", כמו "הטלה" בלשון חכמים ובלשוננו.

גד הנביא אומר לדויד (שמואל ב כ"ד:י"ב) שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ – כלומר, אני מטיל עליך שלושה עונשים.

גם באיכה (ג כה) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו. (איכה ג':כ"ח)

רש"י: כי נטל עליו – כי בעל הגזירות נשא עליו גזירה זו.

ר' יוסף קרא: כי נטל עליו – כשהטיל הקב"ה שום גזירה. נטל – לשון השלכה, כמו: ויטל שאול את החנית (שמואל א י"ח:י"א, כ':ל"ג), וכן ויטילו את הכלים (יונה א':ה').

כלומר, הפועל נָטַל בבניין קל משמעו כמו "הטיל" בבניין הפעיל, שמוכר לנו מהעברית המאוחרת.

לעומת זאת, בלשון הארמית משמש שורש נט"ל בהוראת הרמה ונשיאה, כמו שרואים בתרגום אונקלוס לכתוב (במדבר ז ט) בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ – בְּכַתְפָּא נָטְלִין. וכן תרגום "הָרֵם אֶת מַטְּךָ" (שמות יד טז) – טוֹל יָת חוּטְרָךְ.

העברית המאוחרת נטלה את השורש נט"ל הארמי במשמעות נשיאה, וכבר ישעיהו הנביא משתמש בשורש נט"ל כשימוש השורש בלשון הארמית, וכך חותמים את הפטרת "שוש אשיש":

בְּכׇל צָרָתָם [לוֹ] (לא) צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כׇּל יְמֵי עוֹלָם (ישעיהו סג, ט).

ומפרש רד״ק: וינטלם וינשאם כפל ענין במלות שונות.

להרחבה:

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל, "השפעת הארמית על אוצר לשונו של ישעיה", בתוך: מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, עמ' 69.

קישור:

161