בי"ז באב ה'תשפ"א, למחרת הלוויתה של חמותי, יהודית בת מנחם מנדל, לאחר תפילת שחרית, אמרתי בבית האבל דבר תורה לשוני קצר לאחר תפילת שחרית.
מכאן צמח הרעיון להמשיך בסדרה זו, ולשם כך הקמתי קבוצת ווצאפ שקטה שבה נשלחת מדי פעם הקלטה של הגיג קצר על לשון הקודש.
תגובות, רעיונות נוספים וכל משוב – ניתן לשלוח מדף יצירת קשר.
יישר כח. אני מכיר מסורת על פסוק נוסף שאינו מוכרע. בדבריה של אשת פוטיפר אל בעלה (בראשית לט יז): "בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי" ניתן לשים פסיק אחרי המילה אלי (ואז המשמעות: פוטיפר הביא את העבד במטרה לצחק לה) ואפשר גם לשים את הפסיק אחרי המילה לנו (ואז המשמעות היא שהעבר שפוטיפר הביא, בא לאשתו לצחק בה).
יישר כח. אני מכיר מסורת על פסוק נוסף שאינו מוכרע. בדבריה של אשת פוטיפר אל בעלה (בראשית לט יז): "בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי" ניתן לשים פסיק אחרי המילה אלי (ואז המשמעות: פוטיפר הביא את העבד במטרה לצחק לה) ואפשר גם לשים את הפסיק אחרי המילה לנו (ואז המשמעות היא שהעבר שפוטיפר הביא, בא לאשתו לצחק בה).
זו דוגמה יפה ומעניינת.
כדאי לבדוק אם נידונה בספריו של פרופ' שמחה קוגוט:
המקרא בין טעמים לפרשנות
המקרא בין תחביר לפרשנות
אבל לענ"ד המילה "מסורת" בהקשר זה לא כ"כ מתאימה.