תגיות: התאם דקדוקי, רבי יוסף כספי

1. שמות פרק לב פסוק יט

וַיַּשְׁלֵךְ <מידו> מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת

2. ויקרא פרק ט פסוק כב

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת <ידו> יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם

3. ויקרא פרק טז פסוק כא

וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי <ידו> יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי

4. יחזקאל פרק מג פסוק כו

וְטִהֲרוּ אֹתוֹ וּמִלְאוּ <ידו> יָדָיו:

5. איוב פרק ה פסוק יח

יִמְחַץ <וידו> וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה:

רד"ק יחזקאל מג, כו:

ידו – כתוב בלא יו"ד וקרי ביו"ד, ורבים כמהו חסירי יו"ד הרבים מן הכתוב, ולא יחסר העניין בעבור זה.

רבי משה קמחי משלי ו', י"ג:

וכתוב בעינו , ברגלו , בלא יו"ד סימן הרבים , על דרך פרט; וקרי ביו"ד; והטעם אחד. כי פירוש בעיניו – באחת מעיניו ובאחת מרגליו; וכן "ויקבר בערי גלעד" (שו' יב , יז) – באחת ערי.

רבי יוסף כספי יהושע ב, ד:
ותצפנו – לחנם טרחו בזה הקודמים כי כן נכון לרבים לומר כל לשון יחיד כמו לשון רבים, וכן הפך זה, ר״ל ליחיד כל לשון רבים כמו לשון יחיד, וזה ידוע ליודעי ההגיון.

'נעלך' או 'נעליך' – הכל אחד, ומי שיבקש בזה דיוק הוא מכוֵין כַונות לא כִון בם אומרם; וכבר זכרנו "כף רגלכם" (יהו' א , ג).

בבלי מסכת מנחות דף צג עמוד ב

ובשתי ידים, מנא הני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: +ויקרא ט"ז+ וסמך אהרן את שתי ידו, כתיב ידו וכתיב שתי, זה בנה אב, כל מקום שנאמר ידו הרי כאן שתים, עד שיפרט לך הכתוב אחת

ר' דוד צבי הופמן שמות י"ז:י"א

כאשר ירים משה ידו – גם המשנה, גם המדרש וגם תרגום יונתן מבינים הרמת יד זו כתפילה, שכן אף כי השם "יד" כאן בלשון יחיד, הרי מובן מתוך פסוק יב שהרים משה את שתי ידיו. וידי משה כבדים."ידו" שבכאן משמעו אפוא: ידיו, כמו בסמיכת הקרבן וגם בציווי על שימת משה ידיו על ראש יהושע

מדרש רבה במדבר כ"ז:י"ח

וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו, יַד אַחַת, מֶה עָשָׂה (במדבר כ"ז:כ"ג): וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו וַיְצַוֵּהוּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ.

רש"י:

[ויסמך את ידיו – בעין יפה , יותר ממה שנצטוה; שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "וסמכת את ידך" (לעיל , יח) , והוא עשה בשתי ידיו: עשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה.

מוקדש לזכרו של מנחם מנדל בן משה הכהן פרידמן ז"ל
(סבא של אשתי)
נלב"ע: כ"ד בתמוז תשל"ח