111. מ"וַיָּבֹא אַבְרָהָם" ועד "לא בא לו"

תגיות:


קישור ישיר לקובץ

מקורות

בראשית כ"ג ב:
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.

רמב"ן:
או שיהיה לשון: ויבא אברהם – לאמר שנתעורר אברהם להספד הזה והתחיל לעשותו, כי כל מתעורר ומתחיל במלאכה יקרא: בא אליה. וזה לשון מורגל בדברי חכמים, כמו ששנינו בתמיד (משנה תמיד ד׳:ג׳): בא לו לגרה והניח בה שתי צלעות מכאן, בא לו לדופן השמאלית, בא לו לעוקץ, ואמרם (בבלי בכורות כ׳.): אני לא באתי לידי המדה הזו. וכן בכתוב: בא בשכרו (שמות כ״ב:י״ד) – שבא למלאכה ההיא ועשה אותה בעבור שכרו.

משנה יומא ג ט:
‬בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ

מילון אבן שושן:
בָּא לוֹ  [בלשון הדיבור] הִתְחַשֵּׁק לוֹ, “נִדְלַק”, נִתְעוֹרֵר בּוֹ רְצוֹן פִּתְאוֹם.

טרומר, פנינה, ואחרים, תזוזות סמנטיות ותזוזות קטגוריאליות בפועלי התנועה ‘בא’ ו"הביא" בעברית בת ימינו. לשוננו עז, ב/ד.
קישורים:

https://meyda.education.gov.il/files/Pop/0files/ivrit_habaah_lashon/chativat_bynaym/tzozot.pdf

Vol. עז, No. ב/ד, אלול התשע"ה of Lĕšonénu: A Journal for the Study of the Hebrew Language and Cognate Subjects / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה on JSTOR

https://www.jstor.org/stable/i26697369

Separator

על המיזם הקולי "נפש יהודית"

בי"ז באב ה'תשפ"א, למחרת הלוויתה של חמותי, יהודית בת מנחם מנדל, לאחר תפילת שחרית, אמרתי בבית האבל דבר תורה לשוני קצר לאחר תפילת שחרית.
מכאן צמח הרעיון להמשיך בסדרה זו, ולשם כך הקמתי קבוצת ווצאפ שקטה שבה נשלחת מדי פעם הקלטה של הגיג קצר על לשון הקודש.

תגובות, רעיונות נוספים וכל משוב – ניתן לשלוח מדף יצירת קשר.

לארכיון ההקלטות שנשלחו עד כה: לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת ה-WhatsApp שלי: לחץ כאן

Separator

כתיבת תגובה

Separator