115. "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" – תפילה או תורה?

תגיות: ,


קישור ישיר לקובץ
Separator

מוקדש לרפואת הרב חיים מאיר בן מילכה (דרוקמן) בתוך שאר חולי ישראל.

Separator

אחד הדברים שבהם הולך יוסף בדרכו של יעקב אביו הוא בכך שהוא מתפלל תפילת הדרך, אך שלא כמו יעקב שמתפלל על עצמו, יוסף מתפלל על אֶחיו. 
בראשית מ"ה:כ"ד וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.
ר' יוסף קרא: אל תרגזו כו' – ברכה ותפלה היא.
ר' משה יצחק אשכנזי טֶדֶסְקִי, הואיל משה בראשית מ"ה:כ"ד: המשכיל ר' אהרן רומניני חוה דעתו שתיבות אלה הם לשון ברכה שברכם יוסף, יהי רצון שלא יהיה לכם רוגז בדרך ותגיעו לשלום לאהליכם, ולשון אַל סומך דעת זו.

אבל רוב המפרשים הבינו שמאמר זה של יוסף לא היה תפילה שהופנתה אל שומע תפילות, אלא המלצה חמה לאחיו כיצד ראוי להתנהג בדרך, ומסתבר שגם הולכי דרכים בימינו, ובפרט נהגים, יכולים לאמץ המלצה זו לפי כמה וכמה פרשנויות שניתנו לה:
יש רואים ב"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" הוראה על התעסוקה הראויה לדרכים. 
בפרשת שמע נצטווינו "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" [דברים ו ז]
השאלה היא איזה סוג שינון ודיבור בדברי תורה מתאימים לדרך.
תענית י ע"ב
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לְאֶחָיו אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁמָּא תְּרַגְּזוּ עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ
אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי אִלְעַאי בַּר בֶּרֶכְיָה שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה רְאוּיִין לִישָּׂרֵף שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם טַעְמָא דְּאִיכָּא דִּיבּוּר הָא לֵיכָּא דִּיבּוּר רְאוּיִין לִישָּׂרֵף
לָא קַשְׁיָא הָא לְמִיגְרַס הָא לְעַיּוֹנֵי 
לא יעיין בתלמודו שמא מרוב העיון לא יזהר בדרכים.
רש"י בראשית מ"ה:כ"ד: 
אל תרגזו – אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תרגז עליכם הדרך
ר' בחיי בראשית מ"ה:כ"ד:כ"ד
ודרשו ז"ל אל תרגזו בדרך, אל תתעסקו בדבר הלכה מפני טורח הדרך. ולא מנע מהם כי אם העיון הגדול מפני הטורח אבל לא מנע מהם שלא ילמדו כלל ח"ו שהרי אמרו רז"ל שני תלמידי חכמים המהלכים בדרך ואין ביניהם ד"ת ראוים לישרף שנאמר (מלכים ב ב) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם, לפי שהיו מדברים דברי תורה ויפרידו הא לא היו מדברים היו נשרפים.
לפיכך, כדאי שכל הולך דרך ובמיוחד כל נהג ישתדלו לעסוק בדרך בתעסוקה חיובית, בתנאי שהיא לא תסיט את תשומת הלב מהזהירות הנדרשת מסכנות הדרך.

Separator

על המיזם הקולי "נפש יהודית"

בי"ז באב ה'תשפ"א, למחרת הלוויתה של חמותי, יהודית בת מנחם מנדל, לאחר תפילת שחרית, אמרתי בבית האבל דבר תורה לשוני קצר לאחר תפילת שחרית.
מכאן צמח הרעיון להמשיך בסדרה זו, ולשם כך הקמתי קבוצת ווצאפ שקטה שבה נשלחת מדי פעם הקלטה של הגיג קצר על לשון הקודש.

תגובות, רעיונות נוספים וכל משוב – ניתן לשלוח מדף יצירת קשר.

לארכיון ההקלטות שנשלחו עד כה: לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת ה-WhatsApp שלי: לחץ כאן

Separator

כתיבת תגובה

Separator