תגיות: תפילת הדרך

רוב התפילות עברו תהליך של מיסוד והתקבעות מבחינה חיצונית, כפי שבא לידי ביטוי גם בנוסח המילים הקבוע. מובן שהפיכתן של התפילות לתפילות קבע, העצימה את אתגר הכוונה, כמאמר רַבִּי שִׁמְעוֹן [משנה אבות ב י"ג]: וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא תַחֲנוּנִים: היינו: לשמור על הרעננות והחיות הפנימית של התפילה, ושיחד עם שמירה על המסגרות החיצוניות ויתרונותיהן, יש להישמר מקיבעון מבחינה פנימית, מדקלום חסר כוונה, כ"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיהו כ"ט י"ג).
ואולם, כל זה נכון לתפילות הקבע, "תפילות הבית". שונה היא תפילת הדרך. תפילת הדרך היא מעין שמורת טבע, המְשמרת את האופי הבראשיתי של התפילה. לתפילת הדרך אין נוסח מחייב או מעכב, ובתור תפילת יחיד שנאמרת בדרכים, תפילת הדרך נאמרת באין ספור נוסחים, ואף בתוך אותה עדה ובאותה משפחה. לכן, מי שאינו זוכר נוסח, ואין לו נוסח כתוב (בסידור או בטלפון), יאמר בלשונו בקשה שה' ישמרהו בדרך (הרמ"מ קארפ, הלכות יום ביום – תפילה ד, ירושלים תשפ"א, עמ' תרלט והערה 6).

לאור הקדמה זו נעיין באחת המילים המופיעות בחלק מנוסחי תפילת הדרך.
נוסח תפילת הדרך המובא בגמרא כולל את הבקשה: שתוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום.
בעקבות מסקנת הגמרא שיש להתפלל בלשון רבים, נוהגים רבים להתפלל "וְתִסְמְכֵנוּ לשלום". אבל לא פעם אני שומע מי שאומר "וְתַסְמִיכֵנוּ לשלום"!
לכאורה, זו טעות! ויש לדייק ולומר וְתִסְמְכֵנוּ ולא וְתַסְמִיכֵנוּ.

"הִסְמִיךְ" בבניין הפעיל לא מצוי בלשון המקרא, ובמילון אב"ש מובאים ארבע הגדרות:
1. קֵרֵב, הֵבִיא לִידֵי סְמִיכוּת שֶׁל עִנְיָן לְעִנְיָן.
2. עִבָּה, עָשָׂה שֶׁיְּהֵא סָמִיךְ וְצָפוּף.
3. העניק סַמכוּת או יִיפּוּי כּוחַ; מינה
4. שיכנע שיסמכו עליו
5. השעין — ע"פ מילון אבניאון: מַסְמִיךְ 3 [יב] מַשעין: הוא מסמיך את גבו על הקיר

בדוחק אפשר להסביר שמי שאומר "וְתַסְמִיכֵנוּ לשלום", מתפלל שה' יקרֵב אותו אל היעד.

אבל דרך המלך היא להתפלל "וְתִסְמְכֵנוּ לשלום", בבניין קל,
וכלשון דוד המלך: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי י"י יִסְמְכֵנִי (תהלים ג':ו), הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. (תהלים נ"א:י"ד).

סָמַךְ = סָעַד, הָיָה לְמִשְׁעָן ולעזרה, וקרוב ל:תָּמַךְ.
אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. (ישעיהו מ"א:י')

לרפואת כל חולי ישראל, שרבש"ע יסמכם ויתמכם, יחזקם ויאמצם, וירפאם רפואה שלמה.