תגיות: פרשת משפטים, שורש בע"ר

מקורות על נזקי "ביעורים" בפרשת משפטים

שמות כב ד-ה

כִּי יַבְעֶר־אִישׁ שָׂדֶה אוֹ־כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת־בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר

מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.

כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה

שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת־הַבְּעֵרָה.

מסכת נזיקין, בבא קמא פרק א

משנה א: ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער.

תלמוד בבלי:

שן ורגל היכא כתיבי?

דתניא: וְשִׁלַּח – זה הרגל,

וכן הוא אומר (ישעיה לב כ): מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר,

וּבִעֵר – זו השן, וכן הוא אומר (מלכים א יד י):[וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית־יָרָבְעָם] כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד־תֻּמּוֹ.

רש"י

כי יבער. את בעירה ובער – כולם לשון בהמה, כמו (במדבר כ ד) אנחנו ובעירנו:

כי יבער – יוליך בהמותיו בשדה וכרם של חבירו ויזיק אותו באחת משתי אלה

או בשלוח בעירה, או בביעור.

ופירשו רבותינו:

שלוח הוא נזקי מדרך כף רגל, ובער הוא נזקי השן האוכלת ומבערת.

חזקוני

כי יבער איש שדה או כרם לשון ביעור וכליון,

כמו ואתה תבער הדם הנקי, ובערתי את בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תומו,

שמבער השדה והכרם מן התבואה שבתוכו ומשחיתה.

ר' חיים פלטיאל

צרפת, ה'-ה'ס' (1240 – 1300)

'פירושי התורה' מאת רבי חיים פלטיאל הוא לקט של פירושים על התורה של בעלי התוספות

בעריכת בנו של ר' חיים פלטיאל

כי יבער איש. פשטיה דקרא כפ"ר [= כך פירש רבי = ר' חיים פלטיאל?]

כי יבער אש בשדה או כרם ושלח את בעירה, דליקתו,

ובער בשדה אחר – אז צריך לשלם מן המיטב,

אבל כי תצא אש מעצמו רק שמצאה קוצים

'שלם ישלם' אין משלם מן המיטב כי לא עשה בידים,

מ"מ הוה ליה לאסוקי אדעתיה מרוח מצויה ולהכי צריך לשלם.

תורה שלמה – יח – כשר, מנחם מנדל, 1895-1983 (page 28 of 224) (hebrewbooks.org)

להרחבה:

הקלטת שמע – שיעור של אוריאל פרנק על ביעורים שונים:

הכינוס השנתי של "שוחרי לשון הקודש" – ה'תשע"ה