תגיות: טעמי המקרא, תהילים
תהלים צב יג:
שיבוש: צַדִּיק כַּתָּמָר, יִפְרָח; כְּאֶרֶז, בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
א. צדיק כתמר – יפרח. איזו צידקות יש בתמר?
ב. יש כאן הקטנה וצִמצום. הארז בלבנון הוא סמל לגדולת הצדיק, אבל כשמשבשים, הצדיק הוא שגיא בלבנון בלבד.
ומה בכלל יש לצַדִּיק לחפש בַּלְּבָנוֹן? אדרבה! שפיל לסיפיה דקרא: בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ!..
ואם תתרץ שהַלְּבָנוֹן כאן הוא בית המקדש, כמדרש חז"ל (כגון ביומא לט ב) על כמה פסוקים, קשה: הרי אסור לנטוע אילנות במקדש!
צַדִּיק – כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן – יִשְׂגֶּה.
א. כדי להבהיר שכַּתָּמָר הוא תיאור של יִפְרָח (הנשוא), ולא של צַדִּיק (הנושא), יש להפסיק כפי שמורים הטעמים לאחר צַדִּיק.
ב. יש לקרוא: "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן – יִשְׂגֶּה". גדולת הצדיק נמשלת לגדולת הארז שבלבנון. הביטוי "אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן" מופיע יותר מעשר פעמים במקרא, ואין שום טעם (-תרתי משמע) לפצלו.
מוקדש לזכרם של הצדיקים הקדושים, הי"ד,
חיילים, ושאר כוחות הביטחון,
ומתיישבי ארץ הקודש בכל מרחביה,
שמסרו את נפשם על תקומת ישראל בארצו.
תנצב"ה