תגיות: חוק החיטוף, פרשת אחרי מות, פרשת וישב, פרשת תולדות, שורש שע"ר

פירושי "שעיר":
1. מְכֻסֶּה שֵׂעָר
2. תַּיִשׁ, הַזָּכָר בָּעִזִּים.
3. גֶשֶׁם דַּק. "כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא" [בהשאלה מן שׂער העז; לדעה אחרת: מן שְׂעָרָה/סערה ראה נחום א':ג']
4. שד

מקורות:
וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַי"י וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. (ויקרא ט"ז:ח')
וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֺנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר. (ויקרא ט"ז:כ"ב)

בראשית כ"ז
(ט) לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים
רשב"ם: גדיי עזים – בשביל העורות ששערן קשה כשיער אדם, לקח עזים ולא כבשים.

(יא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.
(טז) וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו
(כג) וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ.

מדרש רבה בראשית כ"ז:י"א
טו] וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר – גְּבַר שֵׁדִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיהו י"ג:כ"א): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם.
וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק – כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ל"ב:ט'): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְקַוָּץ וְקֵרֵחַ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל שְׂפַת הַגֹּרֶן, וְעָלָה הַמּוֹץ בַּקַּוָּץ וְנִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרוֹ, עָלָה הַמּוֹץ בַּקֵּרֵחַ וְנָתַן יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְהֶעֱבִירוֹ. כָּךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲוֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יְכַפֵּר, אֲבָל יַעֲקֹב מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבָא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיֶשׁ לוֹ בַּמֶּה יְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט"ז:ל'): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר לֹא שָׁאוּל הוּא לָהּ וְלֹא שְׁאוּלָה הִיא לֵיהּ, אֶלָּא (ויקרא ט"ז:כ"ב): וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר. (ויקרא ט"ז:כ"ב): אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם, עֲוֹנוֹת תַּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ה:כ"ז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם.

לקח טוב בראשית ל"ז:ל"א
ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים – למה שעיר עזים. שדמו דומה לדם האדם. לפיכך השעיר לחטאת

שכל טוב בראשית ל"ז:ל"א
בדם – בדמו של שעיר. ולמה בדם של שעיר, שדומה לדמו של אדם, ולפיכך בכל מקום השעיר לחטאת, יבא דמו ויכפר על דם הדומה לו, וכתיב כי הדם הוא הנפש (דברים יב כג)

מנחת שי בראשית כ"ז:י"א
שער – חסר יו"ד וכן הוא בהעתק הללי ונמסר עליו לית חסר והמדפיס שכתבו ביו"ד טעה ולא הביט למסורת שלפניו על פ' כידי עשו אחיו שערת וז"ל שערת ד' חסר בלישנא וסימן הן עשו אחי איש שער. כידי עשו אחיו שערת. ולקח מדם הפר ומדם השער. על ראש השער החי. ע"כ לשון מסרה זו. וכן הביאה בעל מנחת כהן. אך בקונטריס אחרון מטעיות שנפלו בדפוס כתב המחבר עצמו חפשתי וחקרתי כל הספרים המדוייקים ולא מצאתי כ"א השנים מהם חסרים: איש שער, שערת. אבל מדם הפר ומדם השעיר, על ראש השעיר החי, הנחתים במושבותם עד שיבא תשבי במהרה בימינו והוא ישיב לנו על הספקות בע"ה, ע"כ. אחר שכתבתי כל זה בא לידי ס' הרמ"ה ז"ל אלו דבריו כלם נכוחים וישרים. הן עשו אחי איש שער חסר יו"ד כתיב ומסורת עליה לית כותיה חסר ושאר שעיר השעיר באורייתא בלישנא בצפירא מלא יו"ד כתיב. ואית דמסרי בהון ד' חסר יו"ד וסימן איש שער. מדם הפר ומדם השער. על ראש השער קדמאה. כידי עשו אחיו שערת. מיהו בכולהו נוסחי דיקי דאתו לידן כולהון בלישנא דצפירא מלאים יו"ד כתיב. כידי אחיו שערת חסר דחסר כתיב חסר יו"ד וחסר וי"ו.

מוקדש לכבוד הבחור היקר מלאכי בן אחיה ועידית אליהו, לרגל היכנסו לנועם עול מצוות, ג' באייר תשפ"ג.
יהי רצון שיזכה בתוך שאר נערי ישראל להמשיך לגדול בשמחה, באהבה וביראה בתורה ובמצוות.