תגיות: בינוני, גזרת ל"י, הרב פרופ' נפתלי וידר, לשון התפילה והברכות, פרשת לך לך, צירוף סמיכות
בפרשת לך לך אומר מלך שלם: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. בראשית יד, יט
המטבע המקראי "קונה שמים וארץ" שנאמר אצל אברהם אבינו, משובץ עד היום בברכת "מעין שבע" הנהוגה בליל שבת.
מטבע זה נאמר בעבר גם בנוסח ברכת אבות בתפילת העמידה, אך בימינו מחליף את הצירוף המקראי "קונה שמים וארץ" המטבע הלשוני הקצר יותר "קונה הכל".
הרב פרופ' נפתלי וידר ("לחקר נוסח העמידה במנהג בבל הקדמון", בתוך: התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב – קובץ מאמרים : כרך ראשון, תשנ"ח, עמוד 65 ואילך) שיער שהמרת "קונה שמים וארץ" ב"קונה הכל" נעוצה בקיומה של פרשנות מדרשית נועזת של המלים "קונה שמים וארץ", החורגת מפשוטו של מקרא, ומייחסת ביטוי זה לאברהם אבינו שנעשה שותף לבורא בבריאת שמים וארץ.
לדעתו, פירוש מדרשי זה הוא שהביא לפסילת המטבע "קונה שמים וארץ" בתוך ברכת אבות הקרויה על שמו של אברהם "מגן אברהם", כדי שלא ליצור את הרושם שאנו פונים בתפילותינו, לצד "אל עליון", גם לאבי האומה.
לעומת צירוף הסמיכות המקראי "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" הנאמר בתפילה כצורתו המקראית, בצירוף החדש "קונה הכל" יש גרסאות שונות:
רוב הסידורים בימינו מנקדים "קֹנֵה" בצירי, כצירוף סמיכות, בדומה לביטוי המקראי.
אבל יש מנקדים בסגול, ואף יש המוסיפים באמצע הצירוף את מילת היחס "את": "קונֶה את הכל" (סידור תפילה איטאליאני, מו"ל: דוד יצחק פאנציירי, רומא, תשי"ג).
לפי זה, צורת הבינוני "קונֶה" (נ' בסגול) משמשת כפֹעַל בזמן הווה, ולפנינו צירוף פעולי: ה' קוֹנֶה עכשיו את הכול.
