תגיות: בינוני, העברית החדשה, כתיב וקרי, לשון המקרא, לשון חז"ל, מגילת אסתר, משקל פָעוּל, משקל פָּעִיל, פרשת במדבר, פרשת פינחס, שם תואר, תאומים מתחלפים

בעברית של המקרא ושל חז"ל אחד השימושים של משקל פעיל הוא בינוני סביל של בניין קל, לצד החלופה פָעוּל.
"אלה קרואי העדה" (בפרשת במדבר א טו) – המילה כתובה "קריאי", במשקל פעיל, כלומר צורת היחיד שלה היא קריא, אבל הקרי הוא קרואי, שצורת היחיד שלה היא קרוא, כמו "למחר אני קרוא לה עם המלך" (אסתר ה יב).
כנגד זה מצאנו בפרשת פנחס: "הוא דתן ואבירם קריאי העדה" [במדבר כו ט] – הכתיב כאן הוא "קרואי", שהיא צורת הנסמך ברבים של קרוא, אבל הקרי הוא קריאי, שהיחיד שלו הוא קריא.
"תאומים מתחלפים" כלומר, כשמילה מופיעה בכמה מקומות בשתי מסורות שונות, ונוסח הכתיב במקום אחד הוא נוסח הקרי במקום השני.
אם כן קריא הוא קרוא, כלומר מי שנקרא או מי שקראו אותו, בינוני סביל של קרא.

יש להעיר כי בעברית של הדור האחרון התבסס השימוש במשקל פעיל לציון שמות תואר להבעת האפשרות ["תארי סגולה"]. כגון אכיל – 'ניתן לאכילה', ישים – 'שאפשר ליישם אותו', 'שאפשר לבצע אותו', זמין שפיט ובגיץ, ולאחרונה תיאר מישהו שהוא קורא בתורה "געיר" – היינו שהוא מקבל בהבנה גערות ותיקונים על טעויותיו בקריאה.
לפני כמה דורות הביעו את שם התואר של האפשרות בעזרת צורת הבינוני, במקום קריא היו אומרים ניתן לקריאה או אפשר לקוראו, או בעזרת המבנה בר או בן שלאחריו שם פעולה, כגון בר בצוע או בן בצוע, במקום ישים של היום.
לפיכך לא הרי "קריא" של דורנו, שעניינו 'שאפשר לקראו', כהרי "קריא" של המקורות, שעניינו 'מי שנקרא', מי שקראו לו בדיוק כמו "קרוא".

להרחבה:

"שם התואר להבעת האפשרות", מאת מו"ר פרופ' משה בר-אשר, פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה,תשע"ב, עמ' 65 – 68.
כהן מימון, הכתיב והקרי שבמקרא: בחינה בלשנית של חילופי מסורות מושתתת על נוסח המקרא שב'כתר ארם צובה', ירושלים תשס"ז, עמ' 198.

מוקדש להצלחת עם ישראל בכל מלחמותיו.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יִשְׁמוֹר מִכָּל פֶּגַע וְיוֹשִׁיעַ מִכָּל צָרָה אֶת חַיָּלֵינוּ וְאֶת כָּל כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבְשִׁבְיָה, וְיִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל הַפְּצוּעִים, בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.
צוּר יִשְׂרָאֵל, קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְחַזֵּק אֶת חַיָּלֵינוּ, וְאֶת מַנְהִיגֵינוּ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, וְתַכְנִיעֵם וְתַשְׁמִידֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְנֹאמַר: אָמֵן!

תפילות לצוֹק הָעִתִּים