תגיות: ארמית, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הפטרת נחמו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, ישעיהו, כל, קמץ, שורש כו"ל

מוקדש לנוות ביתי, לאה רחל, לרגל יום הנישואין הכ"ה שלנו.
כֹּ"ה עָשָׂה לנו ה', וְכֹה יֹסִיף אהבה ושלום, בריאות ושמחה יהודית.

בימי ישעיהו הנביא הייתה הארמית לשון הדיפלומטיה, ומסתבר שכבר אז חדרו מלים ארמיות לאוצר לשון העם, ואף ישעיהו הנביא השתמש בהן.

נדגים שימוש של ישעיהו במילה ארמית כהקבלה נרדפת למילה עברית, כפי שלימדנו הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל:

הפועל ״מדד״ משמש בעברית הן למדידת שטחים ומרחקים והן למדידת נפח.

אבל בארמית יש שני פעלים: מש"ח לשטח, ו-כו"ל לנפח.

למשל: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר (שמות ט״ז, יח) תירגם אונקלוס: וְכָלוּ בעומרא,

אך במדידת השטח של מִגְרְשֵׁי עָרי הלויים, תירגם אונקלוס את הפועל "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר" – וְתִמְשְׁחוּן (במדבר ל״ה:ה).

והנה כשהיה צריך ישעיהו לאותו פועל פעמיים בפסוק אחד, השתמש בפעל משורש מד"ד העברי ובפועל משורש כו"ל הארמי (מ, יב):

מִֽי־מָדַ֨ד בְּשׇׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם,

וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן,

וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ,

וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃

כאן המקום היחיד שישעיהו השתמש בשורש זה, והוא מקביל לשאר פעלי המדידה בפסוק: מָדַ֨ד, תִּכֵּ֔ן וְשָׁקַ֤ל.

פירוש "וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ": מדד את עפר הארץ באמצעות כלי המידה שליש [רש"י ע"פ מנחם: שם כלי, וכן ותשקימו בדמעות שָלִיש (תהלים פ':ו')].

התימנים והאשכנזים אינם מבחינים במבטאם בין קריאת הפועל בעבר "כָּל" שהקמץ באות כ' הוא גדול/רחב, לבין קריאת המילה "כָּל" בקמץ קטן; בהגייתם זה וזה: "כָּל" (KOL); אבל הקורא במבטא ספרדי/ישראלי בקמץ קטן, וְכׇל — משנה משמעות!

וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ – הפועל, שונה מהאמור קודם לכן: "כׇּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכׇל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ" (ישעיהו מ':ד').

להרחבה:

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל, "השפעת הארמית על אוצר לשונו של ישעיה", בתוך: מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, עמ' 62.

קישור:

161